הרבה פעמים, תוך כדי פעילות כלשהי, לרוב כזו הדורשת ריכוז ומיקוד של תשומת הלב, אנו נוטים לשרבט, בלי שאנו מודעים לכך. בסוף השיעור או שיחת הטלפון, אנו מסתכלים על הדף ומגלים את היצירות שלנו. ולפעמים גם שואלים את עצמנו – מה זה אומר? למה אני תמיד מציירת ריבועים וקוביות. או אותם פרחים או פרצופים?
שרבוטים מורכבים מסימבולים. אפשר לפרש אותם כמו שמפרשים חלום או ציור. צריך להבין את השפה הסימבולית ולדעת גם מה אותו סימן מייצג עבור המצייר. זו שפה שיכולה לחשוף תכנים מהתת-המודע של הכותב וגם את הלך רוחו או את התייחסותו הספציפית להתרחשות הסובבת אותו.
שרבוט היא פעולה ללא מחשבה, בחוסר מודעות. זהו קשקוש ללא מטרה, שאנו עושים בזמן שאנו עסוקים בדבר אחר. פעולת השרבוט מסייעת לנו להתמקד, להתרכז ולפעמים להעסיק את עצמנו בזמן שעלינו להיות קשובים.
לא תמיד הניתוח קל. אנו מתייחסים לציור עצמו וגם לסימנים נוספים, כמו בניתוח כתב יד: מיקום השרבוט, הלחץ, הולכת הקו, התנועה והגודל.
אנשים מדווחים שהם נוהגים לשרבט תמיד את אותו שרבוט. השינויים הם בדרך כלל רק בתנועה או בקו, אבל הצורה היא לרוב אחידה. למשל, קווים בשתי וערב, לוח שחמט, לבבות או דמויות. השרבוט הוא כמו החתימה. כשם שאנו מזהים את חתימתו של הכותב, כך גם השרבוטים. הם דומים זה לזה באופיים והם מלווים את הכותב בכל עת. בכך שהם קבועים, הם מבטאים פן מסוים מאישיותו של המשרבט.
אך השרבוטים לא רק דומים בצורתם, אלא גם בנסיבות בהן הם נוצרים. יש, למשל אנשים שנוהגים לשרבט בזמן ישיבות בעבודה. השרבוט עוזר להם להאזין לדברי הנוכחים האחרים בחדר ולשמור על מיקוד. לפעמים השרבוט גם חושף את דעתו של העובד לנואם או לתוכן הישיבה.
בנוסף, יש גם את אלו שישר שולחים יד אל הדף ומתחילים לשרבט בזמן שיחת טלפון, על צידי העיתון שמונח בדיוק לידם, על פתק או אפילו על הודעה כלשהי שנשלחה מבית הספר של הילד. זה מסייע להתרכז בדברים שאומר בן שיחנו מצידו השני של הטלפון, ולא להסיט את המיקוד לגירויים הסובבים אותנו.
יש את אלו שמשרבטים בפינות המחברת, מרחיבים כותרות או חוזרים על אותיות שכבר נכתבו, או מתמקדים בחורים שבצד הדפים. נמצא ביניהם הרבה בני נוער, שכדי לא להירדם בשיעור ממלאים את מחברותיהם בשרבוטים מרתקים, או סטודנטים שמשרבטים על הדפים של סיכומי ההרצאות.
ויש גם, תתפלאו, כאלה שמשרבטים על חול, שמשתמשים בידיים וברגליים או במקל. הטקסטורה של החול חושית והמגע שלה מושך וממכר. אבל השרבוטים מהר מאוד נעלמים. לא צריך להקשר אליהם יותר מדי.
כאשר אנו במרכז דילמה משמעותית, שרבוט יעזור לנו להפעיל את תת-המודע ללא שיפוט ביקורתי מחמיר של המודע. מחשבות מתת המודע יכולות לצוץ בתהליך השרבוט.
משמעות השרבוטים יכולה להיות רחבה, ובחלק מהמקרים מאוד ברורה. שרבוט של בתים מסמלים את הצורך ביציבות ובביטחון. בשילוב ארובה הם מסמלים בית חם, אך כאשר מוסיפים עשן לארובה, זהו ביטוי למתח ולריבים בבית. בית ללא דלתות וחלונות מבטא הסתגרות מפני הסביבה.
שרבוטי חיות מסמלים אהבה לחיות ואת הצורך לעזור לאחרים. חיות מחמד משרות אוירה של כיף ועליזות בעוד שחיות בר הן ביטוי לצורך בחופש ובעצמאות.
שרבוטים של צורות גיאומטריות מבטאים חשיבה אנליטית ואת הצורך בסדר, ארגון ושיטה. לפעמים שמרנות בחשיבה ובחיים ומקובעות. כאשר השרבוטים הם אבסטרקטיים עם שילובים של זוויות, אלכסונים, משולשים, הם ביטוי לחשיבה ביקורתית וחריפה. כששרבוט כזה נעשה בלחץ חזק ובתנועה דינאמית, הוא מבטא נחישות, פסקנות ואינטנסיביות והתייחסות נחרצת לדברים.
לעומת זאת, שרבוטים אבסטרקטיים שמבוצעים בקווים מעוגלים ורכים יותר מבטאים את הצד הרך, הגמיש והרגיש של המצייר ואת יכולתו לגלות אדיבות וחמלה.
שרבוטי לב מבטאים את הצורך בחיבה, מגע עם אנשים, רגשנות ואהבה.
שרבוטי פרחים מייצגים את הצורך בפריחה, צמיחה והתפתחות. פרח נבול יבטא אכזבה, דיכאון ומתח פנימי. פרח חי ובוהק יבטא התלהבות, תקווה ושאיפה לאסטטיקה.
שרבוטים בעלי פרטים קטנים יבטאו ריכוז, רגישות לפרטים, מיומנות ביצוע, מיקוד והפנמה וגם חסימה רגשית וחוסר ספונטניות.
שרבוטים גדולים, בעיקר כאלו שמכסים כל חלקה טובה על פני הדף, בטאו את הצורך בהכרה, אמביציה, מוחצנות וספונטאניות וגם את החשש מריקנות ומבדידות.
כתבה: דפנה חוטר-ישי
Comments