גמר חתימה טובה

את מקבלת צ'ק. בודקת אם הסכום נכון, התאריך, וכל שאר הפרטים. גם אם הצ'ק חתום. בלי החתימה אין לך מה לעשות עם הצ'ק. היא נותנת קבילות לצ'ק. כמו גם למסמכים משפטיים שונים כגון חוזים והסכמים.

האדם שנתן את הצ'ק, גם הוא עומד מולך. אפילו דיבר איתך משפט או שניים. נוצרה אצלך תחושה כלשהי, לשבריר של שנייה, לגבי אותו אדם. כמו בכל מפגש שלנו עם אנשים, אנחנו חשים משהו לגביהם. גם אם ההכרות היא שטחית ומקרית. כל מה שפוגש את החושים שלנו אנחנו מסווגים. כאהוב, לא אהוב, נרתעים או נמשכים. נוצר רושם מסוים. עוד לפני שבדקנו וגיבשנו לעצמנו עד כמה הרושם הזה נכון או לא נכון. הרושם הוא מיידי.

ואז יש לפנינו גם חתימה. האם החתימה שראינו זה עתה תואמת את אותו הרושם. אם נתבונן על החתימה, מה היא יכולה להגיד לנו על האדם שחתם? למה הוא חותם דווקא כך? האם כמו המפגש המקרי, שכולל מבטים, ריחות, אינטונציות ועוד המון פרטים שנקלטים בשניות, כך גם החתימה יוצרת אצלנו רושם ראשוני על בעליה? אז כן. ולא רק שכן, אלא שזהו תפקידה.

החתימה, מעבר לתפקידה המשפטי והרשמי, היא ביטוי לרושם שמבקש האדם ליצור על סביבתו. היא מלמדת אותנו על התדמית המוחצנת של האדם, זאת שהוא מבקש ליצור כלפי חוץ. האופן בו הוא רוצה להיתפס על ידי הזולת. לכן אנו משווים את החתימה לכרטיס ביקור. האם האדם מבקש להרשים, לתת הרגשה שהוא בוטח בעצמו, יודע מה הוא רוצה. או שהוא מבקש ליצור ריחוק, לשמור על עמימות, לא להיחשף. משאלות הלב הללו, הבלתי-מודעות, מתבטאות בחתימה. אבל מעצם ההגדרה הזו כבר אנחנו למדים שלא ניתן ללמוד על אנשים רק באמצעות חתימתם. זהו פן מאוד מסוים באישיותם. פן חלקי.

האמת נמצאת בכתב היד. ה"אני האמיתי", היכולות, החולשות, הקשיים והשאיפות, כל אלו נחשפים באמצעות כתב היד. הרבה אנשים מבקשים שנגיד להם "משהו" לפי החתימה שלהם. מה את אומרת על החתימה שלי? מה זה אומר עלי? אבל בלי הכתב, נחטא לאמת. שילוב של השניים ייתן לנו את התמונה המדויקת. ובהרבה מקרים אנחנו נתקלים בפער בין החתימה לכתב היד.

למשל, כתב קטן, מכונס, איטי ומבוקר ובסופו חתימה גדולה, שתופסת שטח רב, נעשית בקו מהיר ותנופי ובולטת על הדף. לפער כזה יש משמעות רבה שצריך לתת עליה את הדעת. הוא משקף את הפער בין מה שמרגיש האדם בפועל לבין מה שהוא מבקש להציג כלפי חוץ. הסיבות לכך הן רבות והן נובעות ממניעים פסיכולוגיים לא מודעים שלא ניכנס אליהם כאן. אך בהמשך ניתן כמה דוגמאות לסוגי חתימה וליחס שמתקיים בינם לבין הכתב. וכל הזמן צריך לזכור, שהחתימה היא רק חלק קטן מהאפיון הכולל של האישיות.

החתימה מתגבשת בגיל צעיר, והולכת ומתפתחת עם השנים. בגיל ההתבגרות מחקים סוגי חתימות במקביל לתהליך גיבוש הזהות העצמית. החתימה המתהווה בגיל זה היא המקור למבנה החתימה בעתיד.

מתוקף החוק חתימה חייבת להיות קבועה. זיופה הינו עבירה פלילית. חתימה משמשת לייפוי כוח, למתן תוקף למסמכים, חוזים והסכמים.

שינויים בחתימה תלויים בשינויים במבנה האישיות אך גם בנסיבות חיצוניות. לעיתים אנחנו ממליצות לשנות באופן יזום את החתימה כדי להשתחרר ממצב רגשי מסוים שהאדם נתון בו שחוסם אותו ומקשה עליו. שינוי כזה יכול לסייע מהחוץ פנימה, לפחות ברמה המיידית. חתימה מסורבלת מדי או קטנה, עם קווים מכסים או אגרסיביים, נגד כיוון ההתקדמות או מרוחקת מאוד, ויש אין סוף של דוגמאות של חתימות שמייצגות אנשים שמתקשים להתנהל בחופשיות ולחוש ביטחון, שמרגישים שהם מקריבים למען המשפחה על חשבון פיתוחם האישי ולכן מתוסכלים, או בעלי דימוי עצמי נמוך וחסרי העזה לשנות ולצאת לחיים באופן בוטח. כאשר משוחחים עם האדם, בודקים את כתב היד לצד מבחנים נוספים ורואים שהוא נמצא במשבר כלשהו, בתקופה לא טובה, במצוקה, שינוי החתימה יכול לסייע בכך ולשפר את המצב בו האדם נתון. השינוי חייב להיעשות גם בבנק, אחרת אינו תקף.

בקורסים שאנחנו מעבירות, או בהרצאות, יש תמיד מי שאומר – לי אין חתימה. אני פשוט רושם את השם שלי וזאת החתימה שלי. אבל זה לא אומר שאין לו חתימה. זהו מקרה שבו אין כל הבדל בין החתימה לבין כתב היד. ככל שיש יותר דמיון בין החתימה לכתב היד, כך ניתן לדבר על הרמוניה ואיזון בין התחושה הפנימית של האדם לבין התנהגותו כלפי חוץ. אדם שתוכו כברו. הצגת עצמי באופן טבעי הנובע מביטחון פנימי אמיתי, ללא צורך להראותו כלפי חוץ. אנשים אלו אינם זקוקים לתדמית חיצונית השונה מתחושתם הפנימית ומתנהגים בפשטות ובטבעיות.

אך צריך לזכור שהחתימה, להבדיל מכתב היד, אינה כפופה לתקן כלשהו. אדם חופשי לבצע כל חתימה שעולה על דעתו, גם אם אינה קריאה או מובנת. ומי שבוחר לחתום כמו שהוא כותב, נראה שבחר, מסיבות כאלו ואחרות, שלא לקחת לעצמו את החופש הזה ואולי גם לא להפעיל רמה מסוימת של דמיון ויצירתיות.

חתימה טובה

חתימות מקושטות בעלות תוספות צורניות – עשיית רושם, "פוזה", הצגת פלקט חיצוני של קישוטים וסלסולים. אצל אנשי ציבור ומפורסמים אחרים נראה הרבה פעמים חתימה כזו, המעידה על הצורך להתבלט ולמשוך תשומת לב, להפגין גדלות ונוכחות ולעמוד במרכז הבמה.

חתימה שאינה קריאה (חתימה שקשה לזהות את שם הכותב) –אנשים שמעדיפים לשמור על עמימות, שלא רוצים להגדיר את עצמם, להתחייב או שיזהו אותם. חתימה לא קריאה יכולה לבטא גם גישה דיפלומטית, זהירות, ערמומיות, הסתרה וחוסר כנות.

תיקונים בחתימה – חזרה על קווים, ניסיון לשפר את הכתוב. ביטוי למצוקה ומתח. תתכן בעיית אמינות.

חתימה גדולה יותר מהטקסט – צורך לפצות על תחושת חסר פנימית, באמצעות הצגת עצמי באור חיובי והגדלת ה"אני" לעומת תחושה פנימית נחותה. יכול להתבטא בגאוותנות, שחצנות, התנשאות ויומרה, ללא כיסוי אמיתי.

חתימה קטנה מהטקסט – מעידה על צניעות, או אף הצטנעות (לא כנה), רצון לא לבלוט בשל חוסר בטחון, קושי להתגבר על מכשולים. תתכן תחושת כשלון.

מיקום החתימה – אנו חותמים בדרך כלל בצידו השמאלי התחתון של הדף, המקום שבו בעצם מסתיים תהליך הכתיבה. כאשר החתימה ממוקמת במקום אחר, יש לכך משמעות. למשל, חתימה במרכז – זה יכול לבטא חוסר החלטיות, התלבטויות, קושי לגבש עמדה עצמאית, מעצורים, חשש לקחת סיכונים ואחריות, זהירות. ולפעמים גם צורך להיות במרכז העניינים.

חתימה בצד ימין לעומת זאת מבטאת מופנות גבוהה והסתגרות, חשש לצאת לחברה, אך גם צורך בייחודיות. רצון לעשות את הדברים לא בדרך המקובלת.

היחס בין שם המשפחה לבין השם הפרטי בחתימה –

הקטנת השם הפרטי לעומת שם המשפחה – נתינת חשיבות לסטאטוס ולייחוס, למעמד חברתי וליוקרה. כמו-כן, גאווה בשייכות משפחתית ובאילן יוחסין.

שם המשפחה לפני השם הפרטי (לוי רחל) – צורך בתמיכה משפחתית, סולידריות ונאמנות, או חולשת הדימוי העצמי והמעטת ערך עצמי ביחס למשפחה. אצל אישה נשואה – הערכה ותלות בבן הזוג או התבטלות בפניו. תחושת ויתור למען המשפחה.

שם משפחה ללא שם פרטי – רגשי נחיתות, תחושת ביטול עצמי, ויתור, אכזבה, המשפחה קודמת לפיתוח האישי.

חתימה בשם פרטי בלבד - השקעה בצרכים אישיים ובקידום האישי, צורך לשמור על עצמאות גם בתוך זוגיות ומשפחה. תיתכן אכזבה מהמשפחה. יכול גם להעיד על אגוצנטריות, אגואיזם, עצמאות ובטחון עצמי. לעיתים צורך ילדותי בתשומת-לב ובהבלטה עצמית.

תוספות לחתימה - באמצעות התוספות הכותב מבקש לבטא את ייחודו. להפגין יצירתיות ומקוריות. לעיתים התוספת קטנה ולעיתים היא תופסת את החלק המכריע בחתימה.

נקודה אחרי החתימה - סיום החלטי המבטא עקשנות ופסקנות. אם הנקודה מושחרת וכבדה זה מבטא חשדנות.

הוספת חולם או חיריק בצורת עיגול - גנדרנות, צורך בתשומת לב, דגש על חיצוניות.

קו שעולה על החתימה - ביקורת עצמית גבוהה, אי שביעות רצון מהישגים אישיים, ביקורתיות "תוקעת".

עיגול מקיף את השם - צורך בהגנה ובהתבדלות.

קו (ישר) מתחת לחתימה – הפגנת החלטיות, נחרצות, תקיפות, שליטה וכוח. אופייני למנהיגים. יבצע את מה שהחליט למרות התנגדות אחרים. חיזוק האני.

חתימה באנגלית כשהכתב בעברית – צורך בייחודיות.

חתימה פאלית – פלרטטן (אצל גברים בעיקר). פאלוס הוא השם לאיבר המין הזכרי ביוונית והסימבול הפאלי מייצג את כוח הפריון הגברי. לכן כאשר מופיעים סימבולים שמזכירים את הסמל הפאלי אנו מייחסים לזה נטיות של כיבוש.

כתבו: דפנה חוטר-ישי וגילה כץ